תחומים בהם ניתן לתבוע תביעות רשלנות בנוסף לרשלנות רפואית

המאמר באדיבות עו"ד שי סולטן

על פי החוק בישראל, עבירת הרשלנות מוגדרת כמעשה שאדם סביר ביצע ללא מיומנות או ללא הפעלת שיקול דעת או זהירות, וכתוצאה מכך נגרם נזק לאדם אחר. דוגמה לכך היא המקרים שקורים לצערנו הרבה לאחרונה, כאשר הורים שוכחים ברכב את הילדים הקטנים שלהם בכיסא הבטיחות ברכב. במקרים אלו אין ספק כי ההורים לא ביצעו את המעשה בכוונה, אלא זה קורה לרוב בגלל חוסר תשומת לב ולכן הם מואשמים בעבירת הרשלנות.

מכיוון שעבירת רשלנות שייכת ליסוד הנפשי על פי המשפט בישראל, מקרים של רשלנות שאינם נעשו מתוך מחשבה פלילית מוחרגים ונחשבים כעבירות שאינן מסוג פשע, ולכן העונש בגינן יכול להגיע לעד שלוש שנות מאסר.

מהי רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מתייחסת לתחום הרפואה, ובעיקר לנותני השירות הרפואי בישראל כמו האנשים העובדים במוסדות רפואיים (רופאים, אחיות, מטפלים וכל עובד שעובד תחת מוסדות אלו) והגופים עצמם שהם בתי החולים, מרפאות ועוד. במקרים של תביעת רשלנות רפואית נבדקים כל ההליכים הרפואיים שבוצעו במטופל, ובנזק שנגרם לו כתוצאה מטיפולים אלו.

ניתן להוכיח רשלנות רפואית וקיום נזק ממשי בעזרת מסמכים רפואיים המסופקים על ידי המוסד הרפואי, אותם המוסד מחויב לספק למטופלים לאחר קבלת הטיפול הרפואי. אי מתן מסמכים או אי דיווח על פעולות רפואיות שבוצעו במטופל, עלולים לגרום נזק למוסד הרפואי ולשמש כהוכחה ממשית לתביעה בגין הרשלנות.

רשלנות מקצועית ורפואית כאחד

כאשר אדם מגיע לבית חולים או מרפאה כדי לקבל טיפול רפואי, על הצוות הרפואי במקום לתת לו את הטיפול ההולם והמקצועי ביותר בהתאם למצבו. נוסף על הטיפול, על הצוות לעדכן באופן שוטף את המטופל בגין פעולות רפואיות שמחליטים לבצע ולקבל את אישורו לפני כל פרוצדורה שעליהם לבצע.

במקרים בהם האדם קיבל טיפול רפואי לא הולם שגרם לו נזק, ניתן לבחון את האפשרות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית וגם רשלנות מקצועית. החלטת הטיפול המתאים למטופל צריכה להיעשות על פי שיקולים מקצועיים של הרופא המטפל, כך ששיקול דעת לא נכון או חוסר אבחנה מתאימה לפני מתן הטיפול – מעיד על חוסר מקצועיות של הרופא, שהוביל למצב של נזק למטופל וכך לרשלנות רפואית.